הרשות לתלמידי מחקר אישרה את עבודת הדוקטורט של חברנו, ד"ר דוד קשתן.
דוד כתב תחת הנחייתו של קרל פוזי את עבודת הדוקטורט, שכותרתה "הערה על מושג האמת, עם השלכות למושגי השפה והמובן". תקציר עבודתו מצורף להלן.
ברכות חמות לדוד ולבני/ות משפחתו, וגם לקרל. בשעה טובה ובהצלחה בהמשך הדרך!

תקציר העבודה:
המכשול העיקרי שעומד בפני הגדרה כללית ומדוייקת של מושג האמת הם הפרדוקסים הסמנטיים, ובפרט פרדוקס השקרן. ב-1933 אלפרד טרסקי הראה כיצד ניתן לנסח הגדרה מדוייקת של מושג האמת עבור שפה נתונה, אך הוכיח שהגדרה כזו לא ניתנת לניסוח בשפה עבורה היא חלה. בפרט, לא ניתן לנסח הגדרה כללית שתחול על כל השפות, ולא ניתן לנסח הגדרת אמת עבור שפת היומיום. 
להיבטים הטכניים של הגישה של טרסקי להגדרת מושג האמת הייתה השפעה גדולה במספר מדעים, בפרט בלוגיקה, מתימטיקה ובלשנות. בפילוסופיה (אנליטית) היא הייתה הגישה המרכזית בעשורים הראשונים לאחר פרסומה. משנות השבעים ההנחה הרווחת היא שבשל התוצאה השלילית שלה, שלא ניתן לנסח הגדרת אמת עבור שפת יומיום, הגישה של טרסקי למושג האמת היא לא מספקת מבחינה פילוסופית. 
העבודה הנוכחית כוללת ניתוח של ההיבטים הפילוסופיים של הגישה של טרסקי לאמת והגנה על המספיקות הפילוסופית שלה. החלק הראשון כולל ניתוח עומק של הגישה. הנחות יסוד שבספרות העכשווית נהוג להניח או לדחות באופן מובלע נבחנות במפורש והשיקולים עבורן נבחנים. הדרישה שמניעה את ההתנגדות לטרסקי היא הדרישה לאפשרות של סמנטיקה לשפת היומיום. דרישה זו נבחנת ונמצא שהיא מבוססת על ניתוח לקוי של כמה מושגים בסיסיים, בפרט מושג "שפת יומיום". לבסוף, השיטה של טרסקי נבנית באופן מפורט ומפורש, עם דגש על הסיבות וההשלכות הפילוסופיות של היבטיה השונים. מתוך הצגה מפורשת זו ניתן לעמוד על ניסוח בהיר יותר של הבעיות שגישת טרסקי נתקלת בהן. העיקרית היא בעיית האחדות: כיצד ניתן לומר שמושג האמת הוא מושג יחיד אם לא ניתן לתת לו הגדרה אחת כוללת. 
החלק השני של העבודה מניח קווים לפתרון בעיית האחדות והבעיות האחרות בגישה של טרסקי. הקו המנחה לפתרון בעיית האחדות הוא האבחנה שההגדרות השונות לאמת צריכות לעמוד בקריטריון מסוים על מנת להיחשב הגדרות נכונות. את הקריטריון, שנקרא לו מוסכמה א' (Convention T), טרסקי מנסח באופן מדויק. מאחר שכל הגדרות האמת נבחנות לאור מוסכמה א', ניתן לומר שהיא מעניקה למושג האמת את אחדותו. אלא שאז עולה השאלה באיזו שפה ניתן לנסח את המוסכמה. בהינתן שהוכח שלא תיתכן שפה בעלת יכולת הבעה כוללת, לא ברור כיצד ניתן לנסח את מוסכמה א' כך שתחול על כל השפות כולן. 
הפרק המרכזי בחלק זה של הדוקטורט, והפרק בעל החידוש המרכזי בדוקטורט כולו, עוסק באפיון של אופן הוראה לא סמנטי, שיאפשר למוסכמה א' לחול באופן כולל על כל השפות מבלי להיקלע לפרדוקסים הסמנטיים. הרעיון המרכזי נלקח מתורתו של דייויד קפלן על הוראה של ביטויים מצביעים ("אני", "עכשיו", וכו'). הבסיס הפילוסופי של תורתו של קפלן הוא התיזה שלפיה ביטויים מצביעים מורים באופן ישיר, לעומת ביטויים אחרים שמורים באמצעות מובן. אני מראה שתורת הוראה פורמלית שתתפוס את אופן ההוראה הישיר תוכל גם לאפשר ניסוח של מוסכמה א' כפי שנדרש. אני טוען שתורת ההוראה הפורמלית של קפלן לא תופסת את תיזת ההוראה הישירה שלו, ומניח את היסודות למערכת סמנטית שתצליח לעשות זאת. באמצעות תורת הוראה זו ניתן לנסח את מוסכמה א' ולהסביר את אחדות מושג האמת בתוך הגישה של טרסקי.