על אודות

החוג לפילוסופיה קיים באוניברסיטה העברית מאז הקמתה, בשנת 1925, וכבר מאז מקיים החוג תכניות לימודים לבוגר או תואר ראשון (B.A), למוסמך (M.A.) ולדוקטורט (Ph.D.) עם הסגל הבכיר החוג נמנים טובי/ות הפילוסופים/ות בישראל, בוגרי מחלקות מצוינות בפילוסופיה מארצות הברית, אנגליה, ואירופה, וגם, כמובן, מי שסיימו את לימודיהם באוניברסיטה העברית.

מטרת תכנית הלימודים לתואר ראשון – אותה אפשר לשלב עם לימוד תואר בתחום נוסף, בפקולטה למדעי הרוח או בפקולטות אחרות – להקנות לתלמיד/ה יכולות אנליטיות מחשבתיות בסיסיות, היכרות ראשונה עם אופן הדיון הפילוסופי ועם שאלות, עמדות, וטיעונים פילוסופיים מרכזיים, ועם טקסטים והוגים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה. התכנית מורכבת מקורסי חובה מובנים בתחומי הליבה של הפילוסופיה (המערבית) – הן תכנית, הן היסטורית, ומקורסי בחירה וסמינריונים שמאפשרים הרחבה בתחומים ממוקדים יותר, ופיתוח יכולת העשייה הפילוסופית – הן פסיבית, הן אקטיבית (בדרך של כתיבה) של התלמיד/ה.

התואר השני הוא כבר תואר מחקרי. תואר זה מניח הצלחה בלימודי התואר הראשון, ולכן שהבסיס לעיסוק פילוסופי רציני כבר מצוי אצל התלמיד/ה. במסגרת לימודי התואר השני יכול/ה התלמיד/ה לקחת קורסים וסמינרים מתקדמים יותר, להעמיק חקר בתחומים המרכזיים בהם הוא מתעניין, ולהתכונן – אם רצונו/ה בכך – ללימודים לדוקטורט. מטרת הלימודים לדוקטורט היא, כמובן, להכשיר חוקרים/ות בפילוסופיה. מי שמסיימים/ות בהצלחה את לימודי הדוקטורט בשלים השתלב בקריירה אקדמית (אם רצונם/ן בכך), שמורכבת בעיקר מהוראה וכתיבה פילוסופית ברמות הגבוהות ביותר.

החוג לפילוסופיה מקיים קשרים הדוקים עם יחידות אחרות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, וברחבי האוניברסיטה גם באופן רחב יותר. קשרים אלה מאפשרים לתלמידי/ות החוג להפיק תועלת גם מהסביבה האינטלקטואלית הרחבה יותר באוניברסיטה העברית. על ההיסטוריה המרתקת של החוג תוכלו לקרוא מעט כאן.

מעט היסטוריה

פילוסופיה נלמדה באוניברסיטה העברית מיום הקמתה ב-1925. ב-1927, לאחר מותו של אחד העם, הוקמה קתדרה על שמו, ועליה הופקד חיים יהודה רות, שנולד, גדל ולמד באנגליה, ובעת ההיא כבר לימד פילוסופיה באוניברסיטת מנצ'סטר. רות הגיע ארצה לקראת השנה האקדמית תרפ"ט (29-1928). יחד עם רות לימד בחוג הצעיר לפילוסופיה גם הוגו ברגמן, שעלה ארצה מצ'כוסלובקיה ב-1929 ושהיה בזמן הקמתה של האוניברסיטה מנהלו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

כבר מן השנים הראשונות התקיימו בחוג לפילוסופיה לימודים לתארים מתקדמים ותלמידיו כתבו עבודות גמר בנושאים מגוונים. במשך עשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו קיבלו ארבעה מתלמידי החוג תואר דוקטור. שניים מהם – נתן רוטנשטרייך ויהושע בר-הלל – המשיכו ללמד בו והטביעו את חותמם על החוג למשך שנים ארוכות. כמה מתלמידיהם לימדו אחר כך וכמה מהם, כמו גם תלמידי תלמידיהם, עדיין מלמדים בו. במשך השנים נוספו לסגל ההוראה בחוג גם מורים רבים שקיבלו את הכשרתם, באופן מלא או חלקי, מחוץ לכותלי האוניברסיטה העברית, בדרך כלל בחו"ל, בעיקר בארה"ב, אנגליה וצרפת. בין המורים הראשונים שלימדו פילוסופיה באוניברסיטה העברית, בין אם כחברי סגל של החוג או כמורים בחוגים אחרים, נמנים מרטין בובר, גרשום שלום, יצחק יוליוס גוטמן וארנסט סימון.   

אופיו של החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ואופייה של הוראת הפילוסופיה בו נקבעו במידה רבה כבר עם ייסודו. העובדה ששני מוריו הראשונים, ברגמן ורות, באו ממסורות פילוסופיות שונות – הראשון מן המסורת המרכז האירופית והשני מן המסורת האנגלית – יצרה מלכתחילה גיוון של גישות וריבוי של אסכולות. בדור השני של מורי החוג נוצרה מעין חלוקה בין חסידיה של הפילוסופיה האנגלו-אמריקאית (ה"פילוסופיה האנליטית"), על התעניינותה המיוחדת בלוגיקה ובמתמטיקה, בשפה הטבעית ובשפות הפורמאליות, מזה, ובין אלו שביכרו גישות מסורתיות יותר, ביקשו להמשיך בלימוד ההיסטוריה של הפילוסופיה, והמשיכו להאמין בתקפותן של השאלות הקלאסיות על היש, הידיעה, הטוב, והיפה. 

בשנים האחרונות מטשטשים הגבולות בין האסכולות השונות והגישות השונות, אך החוג לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית איננו שיך גם היום למסורת אחת ולאסכולה מוגדרת, הוא שומר על הפלורליזם הפילוסופי שאפיין אותו מאז ומתמיד, וגם היום הוא מאפשר לתלמידים הבאים בשעריו להתנסות בגישות פילוסופיות שונות ולהכיר את פניה השונות של הפילוסופיה המערבית. 

(תיאור מפורט של שנותיו הראשונות של החוג לפילוסופיה ניתן למצוא במאמרם של ניב גורדון וגבריאל מוצקין, "פילוסופיה ובניית אומה: בין אוניברסאליות לפרטקולריות", בספר 'תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – התבססות וצמיחה" בעריכת חגית לבסקי).